מי אני שאבוא לעיבוד לידה?

התשובה בקצרה

אין היררכיה של סבל ואין תחרות על מי "יותר מגיעה" לעיבוד לידה. אם יש משהו בלידה שלך שמבקש מקום - זה מספיק. גם אני שאלתי את עצמי "מי אני שאעביר עיבודי לידה", והתשובה הגיעה מאותו מקום.

את יודעת שיש אחת שהאיש שלה היה עמוק בעזה כמעט כל ההריון?

וזו שבכלל הייתה מפונה וחזרה עם תינוק מבית החולים לחדר במלון עם עוד 3 ילדים?

ויש עוד סיפורים הרבה יותר קשים.

אז מי אני שאבוא לסדנא לעיבוד לידה?

אני מכירה את השאלה הזו מכיוון אחר

אני מכירה את השאלה הזו מכיוון קצת אחר: מי אני שאעביר עיבודי לידה?

מילא הייתי דולה, או מיילדת, או מטפלת רגשית. אבל מי אני? זה שעשיתי את הקורס BOT הופך אותי פתאום למלווה רגשית בהריון ולידה?

עברתי תהליך עד שזיהיתי שבכל מקום שהייתי, תמיד הייתה לי יכולת מיוחדת להקשיב, לראות עמוק לתוך האחר, לעזור לו לזהות כוח חדש בעצמו, ולצאת אחרת לעולם.

בין אם זה היה בתור מורה פרטית למתמטיקה, בחניכה של מנהלי מוצר מתחילים בהייטק, או עכשיו עם הריוניות ויולדות שעוברות שער כל כך משמעותי.

השאלה “מי אני” ישבה אצלי בדיוק כמו שהיא יושבת אצלך. ובגלל זה אני יכולה להגיד לך בשקט: היא לא צריכה לעצור אותך.

למה אין היררכיה של סבל?

תמיד תהיה מישהי עם סיפור יותר קשה. תמיד תהיה מישהי שעברה משהו שנתפס כגרוע יותר.

אבל זה לא משנה. אין היררכיה של סבל. אין תחרות על מי “יותר מגיעה” לעיבוד לידה.

אם יש משהו בלידה שלך, או בתהליך שלך, שמבקש מקום - זה מספיק. זו הסיבה שלך. זה הזמן שלך.

ההשוואה הזאת לא באמת שומרת עלייך

לפעמים נדמה שההשוואה מסדרת את העולם: אם אחרות עברו יותר, אז אולי מה שאני מרגישה “לא נחשב”. אבל הרגשות שלך לא מחכים לאישור מוועדה. מה שעולה בך אמיתי, בין אם הסיפור נשמע דרמטי ובין אם לא.

וכשאת דוחה את עצמך שוב ושוב עם “זה לא מספיק חשוב”, משהו בפנים לומד שאין לו מקום. בדיוק ההפך ממה שהוא מבקש.

”הלידה שלי לא מספיק קשה” - באמת?

את לא צריכה להשוות את הסיפור שלך לאחרות. את לא צריכה לבדוק אם הוא “קשה מספיק” או “משמעותי מספיק”.

כל סיפור לידה ראוי להישמע. כל חוויה שמבקשת מקום - מגיעה.

זה לא משנה אם הלידה שלך הייתה במלחמה או בזמן שלום, אם הייתה טראומטית או “רק קשה”, אם הייתה לפני שבוע או לפני עשר שנים.

מה שמשנה זה האם יש משהו שמבקש מקום. ואם יש - זה המקום הנכון.

אם את תוהה מה בכלל קורה במפגש כזה, כתבתי על זה במדריך המלא לעיבוד לידה. ואם את מתלבטת אם זה בכלל רלוונטי לך, יש סימנים שכתבתי עליהם במתי צריך עיבוד לידה.

אז מי את שתבואי?

התשובה היא: את.

את שמרגישה שמשהו מבקש מקום. את שמחפשת מרחב בטוח להקשבה ועיבוד.

זה כל מה שצריך. זה כל מה שמספיק.

תמיד תהיה מישהי יותר מנוסה, עם יותר הסמכות, עם סיפור שנשמע יותר מרשים. אבל את זה משהו יחיד ומיוחד וחד פעמי. וככה גם את, וככה גם הלידה שלך.

בליווי עצמו אין מבחן קבלה ואין רף כניסה. יש מרחב בטוח, ויש אוזניים מאמינות וסקרניות. זה הכל, וזה הרבה.


רוצה לדבר?

אם את שואלת את עצמך “מי אני שאבוא?” - סביר להניח שהתשובה היא: את. את שמבקשת מקום. את שמרגישה שמשהו צריך עיבוד.

שיחת היכרות של 20 דקות, בחינם, בלי התחייבות. בואי נדבר.

שאלות נפוצות

הלידה שלי הייתה בסדר יחסית. יש בכלל טעם לבוא לעיבוד לידה?

אם יש משהו בלידה שלך שמבקש מקום - זה מספיק. את לא צריכה לבדוק אם הסיפור שלך "קשה מספיק" או "משמעותי מספיק". כל סיפור לידה ראוי להישמע.

אחרות עברו דברים הרבה יותר קשים ממני. זה לא תופס להן את המקום?

לא. אין כאן תור לפי דרגת קושי. הסיפור שלך לא בא על חשבון אף אחת, והוא ראוי להישמע בדיוק כמו כל סיפור אחר.

מה אם אבוא ויתברר שאין לי באמת מה לעבד?

זה לא מבחן שאפשר להיכשל בו. בשיחת ההיכרות את מספרת מה מביא אותך, ורואות יחד אם זה מרגיש נכון. בלי התחייבות.

רוצה לדבר על זה?

שיחת היכרות של 20 דקות, ללא עלות. בלי התחייבות, בלי לחץ. פשוט נדבר.

לתיאום שיחת היכרות

עוד בנושא