מי אני עכשיו? זהות חדשה אחרי לידה

מישהי שואלת אותך “מה שלומך”, ואת עונה מה שלום התינוק.

בלינקדאין את עדיין רשומה באותו תפקיד, אבל המילים מרגישות פתאום של מישהי אחרת. ובלילה, בין האכלה להאכלה, עולה שאלה שקטה שקצת מפחיד להגיד בקול: מי אני עכשיו?

אם השאלה הזאת מבקרת אותך - את במקום טוב. בואי נדבר עליה.

למה אני לא מזהה את עצמי?

קודם כל, לא “השתגעת” ולא איבדת את עצמך. משהו באמת השתנה.

הציפייה שמסביב היא שתחזרי להיות בדיוק מי שהיית, רק עם תינוק. אותה אישה, אותו לוז, אותם כוחות - פלוס עגלה.

אבל זה לא מה שקורה. כשנולד תינוק, נולדת גם אמא. אישה חדשה, עם רגישויות חדשות, פחדים חדשים, אהבה בעוצמה שלא הכרת.

רק שלתינוק כולם שולחים פרחים. לאמא שנולדה - אף אחד לא.

אז את מוצאת את עצמך בין שתי דמויות: זו שהיית, שנראית פתאום רחוקה, וזו שאת עדיין לא מכירה. הרגשת הזרות הזאת היא לא תקלה. היא הלב של התקופה.

ולפעמים זה מתבטא בדברים הכי קטנים. בגדים בארון שהם “שלה”, של הקודמת. פלייליסט שכבר לא מתאים. שיחה עם חברה בלי ילדים, שבה את שומעת את עצמך מדברת ולא בטוחה מי מדברת.

יש לזה שם - מטרסנס

מטרסנס (Matrescence) היא מילה שמתארת בדיוק את זה: תהליך ההפיכה לאמא. כמו שגיל ההתבגרות (adolescence) הוא המעבר מילדות לבגרות, מטרסנס הוא המעבר מהאישה שהיית לאמא שאת נהיית.

והמעבר הזה נוגע בהכל בבת אחת. הגוף משתנה. סדרי העדיפויות זזים. מערכות היחסים מסתדרות מחדש - עם בן הזוג, עם ההורים, עם חברות. ואיתם זזה גם התשובה לשאלה “מי אני”.

עכשיו שימי לב להבדל: כשנערה מתבגרת מבולבלת, כולם מבינים שזה תהליך של שנים. סבלנות, חמלה, “זה הגיל”. ומאמא טרייה מצפים “לחזור לעצמה” תוך כמה חודשים, רצוי עם בטן שטוחה.

איזה רעיון.

כשלשינוי יש שם, קל יותר לנשום. את לא בבעיה שצריך לפתור. את בתהליך שמבקש זמן ומקום.

והתהליך הזה לא מתקדם בקו ישר. יש ימים שבהם את מרגישה לגמרי את, ויש ימים שבהם הכל זר מחדש. גלים. גם זה חלק מהדרך, לא הוכחה שנתקעת.

אז מה עם הקריירה שלי?

כאן זה נהיה מורכב במיוחד, כי הזהות המקצועית שלך נבנתה שנים. תארים, תפקידים, מוניטין, הביטחון של “אני טובה בזה”. היא לא סתם עבודה - היא חלק ממי שאת.

ואחרי הלידה, הרבה נשים מגלות ששני קולות מדברים בהן בבת אחת.

קול אחד אומר: “העבודה היא מי שאני. אני מתה לחזור להיות טובה במשהו שאני מבינה בו.” והקול השני אומר: “שום דדליין כבר לא מרגיש חשוב כמו פעם. משהו בי השתנה מהיסוד.”

שני הקולות אמיתיים. שניהם שלך. ואת לא חייבת להכריע ביניהם היום - ולא בכלל. ה”אני” החדשה יכולה להחזיק גם וגם, בפרופורציות שמשתנות עם הזמן.

אני מכירה את המתיחה הזאת מבפנים. גם אני חיה בשני עולמות - ההייטק והליווי הרגשי - ולמדתי שגשר בין עולמות הוא לא פשרה. הוא בית חדש.

ואם את מהעולם התובעני של ההייטק, כתבתי בנפרד על הצומת הזה - נשים בהייטק ואמהות.

מה הקשר בין סיפור הלידה שלך לזהות החדשה?

הלידה היא לא רק אירוע גופני. היא הרגע שבו ה”אני” הקודמת וה”אני” החדשה נפגשו לראשונה. השער שבו עברת מעולם אחד לשני.

וכשהרגע הזה עוד לא סופר באמת - לא רק הגרסה ה”יפה” והמסודרת, אלא כל מה שקרה שם, כולל מה שהפתיע, שהכאיב, שלא הלך לפי התוכנית - חלק ממך נשאר עומד בשער. קשה לפגוש את ה”אני” החדשה כשחתיכה ממך עדיין תקועה ברגע המעבר.

בגלל זה עיבוד של סיפור הלידה הוא לא “להתעסק בעבר”. הוא הדרך לפנות מקום להווה.

כל סיפור לידה ראוי להישמע. וכשהוא נשמע - באוזניים מאמינות וסקרניות, בלי שיפוט - משהו מתיישב. פתאום השאלה “מי אני עכשיו” מפסיקה להיות מאיימת ומתחילה להיות מסקרנת.

וזה נכון גם אם עברו שנים מהלידה. אף פעם לא מאוחר לספר את הסיפור - והרבה פעמים דווקא המרחק נותן לו סוף סוף מקום לנשום.

ואני לא כאן כדי להגיד לך מי להיות. הידיעה נמצאת שם בתוכך. התפקיד שלי הוא להקשיב עד שהיא נשמעת גם לך.

אם את רוצה להבין איך תהליך כזה נראה בפועל, כתבתי על זה מדריך שלם - מה זה עיבוד לידה.

איך פוגשים את ה”אני” החדשה?

אין נוסחה, ואין תאריך יעד. אבל יש כמה דברים שעוזרים לנשים שאני מלווה:

• לתת לזה זמן אמיתי. לא “עוד חודש כבר תהיי את”. מטרסנס הוא תהליך, לא דדליין. גם אצל מתבגרות זה לוקח שנים - וזה בסדר.
• לספר את הסיפור המלא. של הלידה ושל החודשים שאחריה. לא הגרסה שנוח לשמוע - את שלך.
• לשים לב מה נשאר. ההומור שלך, הסקרנות, האמביציה, הדברים שאת אוהבת. הם לא נעלמו. הם מסתדרים מחדש סביב מרכז חדש.
• להכיר גם במה שנפרד. מותר להתגעגע לחיים הקודמים - לספונטניות, לשקט, לגוף שהיה - בלי שזה אומר שאת מתחרטת על משהו.
• לוותר על “לחזור לעצמי”. את לא חוזרת. את ממשיכה קדימה - אל מישהי חדשה, שהיא עדיין לגמרי את.

ואולי הכי חשוב: לא לעשות את זה לגמרי לבד. שינוי זהות הוא מסע, ומסעות קלים יותר כשמישהי הולכת לידך חתיכה מהדרך.

רוצה לדבר?

אם השאלה “מי אני עכשיו” יושבת לך בבטן - זה בדיוק סוג הדברים שאני מלווה בהם. לא כדי לתת לך תשובה מוכנה, אלא כדי להקשיב יחד עד שהתשובה שלך עולה.

המפגשים כולם בזום, מהבית שלך, בקצב שלך. אפשר לקרוא עוד על הליווי שאני מציעה, ואפשר פשוט להתחיל בשיחה.

שיחת היכרות של 20 דקות, בחינם, בלי התחייבות. בואי נדבר.